בחזרה לדף הבית

מאחורי הערכה

השיטה מאחורי Maestro Parents

מה הביא אותך לפתח את הערכה הזאת, ולמה את מאמינה בה כל כך?

הערכה נולדה מתוך שנים של עבודה קלינית עם הורים וילדים וגם מתוך החוויה האישית שלי עם המשפחה הפרטית שלי. סיפור אישי - בתחילת כיתה ב׳, הבת הבכורה שלי עדיין לא קראה, והוזמנתי אל המחנכת… כשחזרתי הביתה הודעתי לבתי - מעכשיו נקרא ביחד כל יום 10 עמודים, כדאי שתבחרי ספר שאת אוהבת כדי שתהני מהתהליך ולא תסבלי.. מהר מאד היא התחילה לקרוא בעצמה וחיזקתי אותה בחמישה כוכבים על כל ספר של 50 עמודים של ראשית קריאה שהיא סיימה. כשהיא החלה לעבור לספרים של 100 עמודים הענקתי לה 10 כוכבים על כל ספר. בסוף כיתה ג׳ המורה קראה לי ושיתפה שהיא בהלם מהשינוי, הבת שלי הייתה הראשונה בשכבה שסיימה את הארי פוטר 3 - ספר של מעל 400 עמודים! היא כבר אישה צעירה, אבל, בהחלט ניתן לומר שעד היום היא מאד אוהבת להרוויח ומוכנה להתאמץ הרבה מאד בשביל להגשים ולממש את חלומותיה.

הרבה מן המטופלים שלי הם הורים המתמודדים עם קשיי קשב, וויסות והתנהגות, ומתוך ההבנה שלעתים קרובות יש הרבה אהבה בבית אבל מעט מאוד חוויה עקבית של הצלחה.

הורים רבים מרגישים שהם כל היום מעירים, מזכירים, מתווכחים ובכלל מתייחסים לילד ומגיבים רק כאשר משהו משתבש.

רציתי ליצור כלי שמאפשר להורים ללמוד איך להשקיע בקשר המשותף ולראות את הילד גם דרך המאמצים שלו, לא רק דרך הקשיים.

הערכה מאפשרת להורה ללמוד לבלות זמן מיוחד עם הילד ולהתחבר למחוזות הילדות הטובים בהרבה הנאה, להעניק חיזוקים באופן עקבי, ברור ושקוף ובעיקר סביב ערכים חשובים: מאמץ, התמדה, התחשבות, ויסות עצמי, שיתוף פעולה, אחריות ויכולת לקום מחדש אחרי קושי.

אני מאמינה בה משום שהיא לא מבוססת על ענישה או הפחדה, אלא על בניית תחושת מסוגלות ועל חיזוק הקשר בין ההורה לילד.

למה את כל כך מאמינה בשיטת כלכלת האסימונים ובחיזוקים חיוביים?

החיזוקים מבחינתי - הם רק קצה הקרחון - באמצעות העבודה ההתנהגותית ההורה מרגיש שהוא יכול לחזק מה שהוא רואה כחשוב וכך מרגיש קצת יותר רגוע, בעוד שהילד מרגיש שרואים מאמצים שלו ושיש קצת יותר בהירות ועקביות ושקיפות לגבי מה הדרישות ממנו ושגם ההורה משקיע בו בחזרה ולא רק מביע תרעומת.

למעשה, זוהי הזדמנות לגישור - הורים רבים רוצים לתכנת את הילד שיצליח במה שהם רוצים שיצליח וחשים מתוסכלים משהם לא מצליחים!

ילדים רבים מרגישים שכל מה שהם עושים לא מספיק וחווים את עצמם כמאכזבים את ההורה - זו בעצם חוויה של דחיה הורית.

החיזוקים, כפי שהערכה נבנתה, יוצרים גשר בין ההורה ובין הילד ואם עוקבים שלב אחר שלב - מוצאים את הקשר מחדש ונהנים מהביחד ומהתפתחות המשותפת וחווים רגעים מרגשים של הנאה, משחקיות ושיתוף פעולה.

ילדים לומדים מתוך חוויה רגשית.

כאשר ילד מרגיש שרואים אותו, שמאמינים בו וששמים לב למאמץ שלו הוא רוצה להמשיך לנסות.

ילדים עם קשיי קשב והתנהגות חווים לאורך השנים הרבה מאוד ביקורת, כישלונות וגוערים בהם ונוזפים בהם מתקנים אותם נון סטופ. לעיתים הם מתחילים להאמין שהם “הילד הבעייתי”.

מערכת החיזוקים מאפשרת ליצור חוויה אחרת: “אני מסוגל”, “אני מתקדם”, “אני מצליח להשפיע על החיים שלי”.

כלכלת אסימונים היא למעשה דרך להפוך ערכים מופשטים לדבר מוחשי וברור.

הילד לומד לא רק בתיאוריה אלא הלכה למעשה, על ידי השגת הצלחות קטנות וגדולות כאחד - שיש קשר בין בחירות שהוא עושה לבין תוצאות חיוביות בעולם.

מה ראית לאורך השנים אצל ילדים והורים שגרם לך להבין שהשיטה הזאת באמת עובדת?

ראיתי שינוי באווירה הביתית. מתחיל להיות ביחד, התרגשות לקראת הזמן המשותף, לדמיין מה נעשה ביחד, תחושה שההורה רוצה בקרבתי ואנחנו נהנים ליזום וליצור יחד…

פחות מאבקי כוח, פחות צעקות, פחות תחושת ייאוש.

והרבה מעבר - ראיתי ילדים שמתחילים להרגיש גאים בעצמם.

ילד שקודם שמע בעיקר מה הוא לא עושה טוב, מתחיל פתאום לחוות הצלחות קטנות שנאספות ומצטברות.

ראיתי גם הורים שעוברים שינוי.

במקום להיות כל הזמן “שוטרים”, הם מתחילים להיות יותר מנהיגים שיכולים להדריך, מחזקים ומכוונים.

הם לומדים לעצור ולשים לב למה שכן עובד.

למה לדעתך הצלחות קטנות הן המפתח לשינוי גדול יותר?

כי המוח והנפש נבנים דרך חוויות חוזרות של הצלחה.

ילד לא מפתח ביטחון עצמי ממשפטים כמו “תאמין בעצמך”, אלא דרך התנסות אמיתית שבה הוא מצליח שוב ושוב.

בפרוטוקול מאסטרו אנחנו מדברים הרבה על להתחיל ב“מים רדודים”, במטרות קטנות ואפשריות.

כאשר הילד מצליח במשהו קטן, מתפתחת תקווה.

תקווה מייצרת מוטיבציה.

ומוטיבציה מאפשרת התמודדות עם אתגרים גדולים יותר.

מה את מקווה שהורים וילדים ירגישו בזמן השימוש בערכה?

אני מקווה שהם ירגישו יותר קרבה, יותר אופטימיות ויותר שיתוף פעולה.

שהילד ירגיש: שרואים אותו, שמאמינים בו, שהוא יכול להשתנות ולהצליח איפה שחשוב לו.

ושההורה ירגיש: שיש לו דרך פעולה ברורה, שהוא לא חייב להיות כל היום במאבק, שאפשר לבנות שינוי דרך קשר, עקביות ונוכחות רגועה.

מה המסר הכי חשוב שהיית רוצה להעביר להורים דרך הערכה הזאת?

שהמטרה איננה ילד “מושלם”.

המטרה היא לעזור לילד לפתח בהדרגה יכולת לנהל את עצמו, להתמודד עם קושי, ולהרגיש בעל ערך.

והמסר אולי הכי חשוב: ילדים זקוקים להורים שמקבלים אותם ורואים את הכוחות שלהם לא רק את הבעיות שלהם.

למה היה לך חשוב ליצור כלי שהוא גם מקצועי וגם נעים ורגשי לבית?

כי ההתפתחות מתרחשת בתוך מערכת היחסים הורה-ילד.

גם כלי מקצועי מאוד לא יעבוד אם הוא ירגיש קר, שיפוטי או טכני מדי.

רציתי שהערכה תרגיש כמו משהו שמכניס הביתה: התלהבות ואופטימיות, משחקיות, שפה חיובית, חוויה של ביחד.

היה לי חשוב שהיא תהיה מבוססת מחקר מצד אחד, אבל גם אנושית, חמה, תוכל לעזור להורה להזכר מה היו החלומות והמטרות כשרצה לביא ילדים לעולם ולבנות משפחה ותהיה נעימה לשימוש.

מה מבחינתך הופך את הערכה הזאת לשונה מכלי הורות אחרים?

היא לא רק “שיטת מדבקות” או דרך לגרום לילד להתנהג יפה.

היא חלק מתהליך עמוק יותר של בניית קשר, ויסות, תחושת מסוגלות וחיזוק ערכים.

הערכה מחברת בין: פסיכולוגיה התפתחותית, חקר ההתקשרות, מוח, CBT, עבודה עם קשב וכן ויסות רגשי, מיינדפולנס ונוכחות הורית.

והיא לא עובדת רק סביב שינוי אצל הילד אלא גם תומכת בתהליך שינוי אצל ההורה.

היא עוזרת להורה להפוך ליותר עקבי, רגוע, רואה ומכוון.

בסופו של דבר, המטרה היא לא רק שינוי התנהגותי רגעי אלא בניית חוויה משפחתית חדשה של אמון, התפתחות ותקווה.

מוכנים להתחיל את הדרך שלכם?

כמה שאלות קצרות יעזרו לנו להתאים עבורכם ערכה אישית לילד שלכם.

לבניית הערכה האישית